#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. א בעי רב חסדא מרב ששת שני בתים בשני צידי רה&quot;ר ובאו גויים בשבת והקיפהו מחיצות האם יכול לבטל הרשות ומדוע?	הסתפק אליבא ר' יוחנן שסובר בעלמא מבטלים מחצר לחצר, וא&quot;ל שאין מבטלים מפני שלא היו ראויים לערב מבעוד יום.	עירובין סז.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. ב מת נכרי בשבת (ולא עירבו בערב שבת שלא שכרו), האם אפשר לבטל?	למ&quot;ד שבא גוי בשבת שוכרים ומבטלים, פשיטא שכאן מבטלים. למ&quot;ד אין שוכרים ומבטלים, כאן שזה רק ביטול, רב ששת אמר מבטלים ורב המנונא אומר אין מבטלים. </p>	עירובין סז.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. ג נכרי שנמצא בחצר ויש לו פתח לחוץ בנפרד (לבקעה ולקרפף), מתי נחשב שאינו מאנשי החצר?	אם יש פתח לבקעה - אפי' ד' טפחים אינו מאנשי החצר ואינו אוסר, ואפי' מביא קרונות דרך המבוי. פתוח לקרפף - רב נחמן בר אמי משום דאולפנא אמר אפי' הכי. רבה ורב יוסף אמרו שבגוי בית סאתים אוסר ויותר אינו אוסר ובישראל להיפך. </p>(הלכה כרבה ורב יוסף.)</p>	עירובין סז.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: א האם הזורק לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה חייב?והאם מותר לטלטל מסלע שבים גבוה י' ורחב ד' לים, ומה הדין אם רחב יותר מבית סאתים?</p>	הזורק לקרפף ר' יוחנן אמר שחייבסלע שבים, ע&quot;ג - מותר רק עד סאתים. מהים לתוכו ומתוכו לים - לרבא תמיד אסור אם גבוה י'. לרב אשי, מד' עד סאתים, אסור, יותר מסאתים, מותר, והטעם שהתירו שלא יבאו לטלטל בו יותר מסאתים שזה יותר שכיח. {פסק הרמב&quot;ם כרב אשי}.</p>	עירובין סז:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז: ב ההוא ינוקא דאישתפך חמימא האם מותר לומר לגוי להביא לו מים מחצר שאינה מעורבת? ומאי שנא מהזאה לצורך פסח	מותר אינו דומה להזאה, שיש לחלק בין שבות שיש בו מעשה לשאין בו מעשה (ע' גרסת הרי&quot;ף ובה&quot;ג). </p>	עירובין סז:		ו'
